אאא

עובדיה חממה: לכל החוששים לאחרונה מקץ הדמוקרטיה, המדרשיר לפרשת השבוע "בהר" יהיה אפוקליפטי למדי... אבל רק בכיוון הנכון.

הפרשה עוסקת בשנה השביעית, שנת שמיטה, הלוא היא שנת שבתון לארץ. המִספר שבע חוזר וסופר ומספר לנו משהו בלתי נתפס על לשמוט ולשחרר כדי לאחוז טוב יותר.

כמו ששת ימי המעשה שמקדשים את יום השבתון השביעי, כמו שש שנות זריעה וקציר שמקדשות את שנת השבתון השביעית, כמו שבע שנות שמיטה שמקדשות את שנת היובל,

אולי גם ששת אלפי שנות מניין ספירתנו מקדשות את האלף השביעי, שהוא-הוא תאריך היעד להגעה לחוף המבטחים של עולמנו. יום שבתון, שנת שמיטה, האלפיון העליון לשבתון, אלף הגאולה.

השמיטה האחרונה לספירה היתה בשנת התשע"ה (2015), כלומר השנה ה-5,775, 225 שנים לתחילת האלף השביעי. האם זה כל מה שנותר עד השמיטה הגדולה של עולם החומר? הרי אלף שנים הן כיום אחד עבור אלופו של עולם. האם מבחינה קיומית היום הוא יום שישי בצוהריים, וממש עוד רגע קט נדליק נרות שבת, שבת עולמים?

עלינו לשמוט ולשחרר בעולם החומר, כדי לאחוז בעולם רוחני טוב יותר.

הגירסה הווקאלית המיוחדת הופקה על ידי אבי בניון ומקהלת 'ידידים' באמצעות הפה, האגודלים ופעימת לב שנדגמה.

ידידים בהקלטות
ידידים בהקלטות
הגדלה

ולהלן המדרשיר:

כָּל הַשְּׁבִיעִין חֲבִיבִין,
כָּל הַמֵּבִין יָבִין.
שֵׁשֶׁת יְמֵי מַעֲשֶׂה
אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת מְקַדְּשִׁים.
יוֹם שַׁבָּתוֹן בּוֹ הַכֹּל עוֹצֵר מִלֶּכֶת
לִשְׁמֹט כְּדֵי לְשַׁפֵּר אֲחִיזָה
כְּמוֹ עֵץ בַּשַּׁלֶּכֶת.

בְּסֻכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים,
וּבָעוֹלָם הַזֶּה - שִׁבְעַת אֲלָפִים,
עַד שֶׁתִּזְכּוּ לָבוֹא אֶל שִׁבְעַת הָרְקִיעִים,
עַד שֶׁתִּזְכּוּ פֹּה לְהַרְקִיעַ שְׁחָקִים,
עַד שֶׁתַּגִּיעוּ לְתֹם הַזְּמַנִּים...

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

תַּעַבְרוּ לְאָרְכָּן שֶׁל שֶׁבַע יַבָּשׁוֹת,
לְרָחְבָּם וּלְעָמְקָם שֶׁל שִׁבְעַת הַיָּמִים,
וְתַפְלִיאוּ בְּנִגּוּן שִׁבְעַת הַתָּוִים
לְאוֹרָהּ שֶׁל מְנוֹרָה עִם שִׁבְעָה קָנִים
עַד שֶׁתַּגִּיעוּ לְתֹם הַזְּמַנִּים...

כָּל הַשְּׁבִיעִין חֲבִיבִין,
אַשְׁרֵי הַמַּאֲמִין,
שִׁבְעָה יְמֵי מִשְׁתֶּה וְאֵבֶל,
וַאֲנַחְנוּ בּעוֹלַם אֻשְׁפִּיזִין,
אָז מָתַי יַגִּיעַ הַיּוֹם בּוֹ הַכֹּל יַעֲצֹר מִלֶּכֶת
לִשְׁמֹט כְּדֵי לְשַׁפֵּר אֲחִיזָה
כְּמוֹ עֵץ בַּשַּׁלֶּכֶת...

בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה שֶׁבַע הַקָּפוֹת,
זֶה כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ כְּדֵי לְהַפִּיל הַחוֹמוֹת.
שֶׁבַע יִפֹּל צַדִּיק וְתָם.
שֶׁבַע זֶה טֶבַע, שֶׁבַע זֶה עוֹלָם
האם תום הזמנים כבר כאן?

זֶהוּ הָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי בּוֹאֲכָה הַדְרָן,
וְהָאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי עוֹד רֶגַע כָּאן,
וּכְמוֹ כָּל מִיסְטִיקָן וְאָדָם שָׂבֵעַ זְמַן
הַצְּמֵאִים אֶל נֶצַח, אֶל מֶלֶךְ נֶאֱמָן,
שׁוֹאֲלִים, הֲזֶהוּ קֵץ הַזְּמַנִּים?!
הֲלְפִתְחֵנוּ שַׁבַּת עוֹלָמִים?!